פסק-דין בתיק תא"מ 26113-10-12 - פסקדין

בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

לאחר שבחנתי את כתב התביעה, את הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה, אני קובעת כי יש מקום לדחות את התובענה ולקבל את טענות הנתבעת בעניין זה.

עיון בכתב התביעה שבפניי ובנספחיו מלמד כי התובענה דנן הוגשה בשל חוב שנצבר לשיטת התובעת לחובתה של הנתבעת בשל אי תשלום מיסי עיריה בשנת 2004 ובגין הוצאות אכיפה שהוציאה הנתבעת בקשר עם גבייתו של חוב זה, והכל ביחס לנכס נשוא התובענה.

לכתב התביעה צורפו תדפיסים מספרי העירייה המהווים לשיטתה רשומה מוסדית, הנוקבים באופן מפורש במועדי היווצרות החוב ושיעורו.

עיון במסמכים האמורים מלמד כי החוב נוצר, על פי ספרי המשיבה, בשנת 2004, למעט חוב בגין הוצאות אכיפה אשר נוצר במועד מאוחר יותר.

הנתבעת טענה כי משנת 2004 ועד למועד הגשת התובענה דנן חלה התיישנות על החוב הנטען (שכן התובענה דנן נפתחה בלשכת ההוצאה לפועל ביום 26/7/12), ועוד טענה, עובדתית, כי משנת 2000 איננה מחזיקה בנכס נשוא התובענה ועל כן ממילא אינה חבה בחובות המחזיק כלפי התובעת (יצויין כי בקשה זו היא בקשה לדחייה על הסף, ובהתאמה הטענה העובדתית אינה נבחנת במסגרתה).

התובעת, בתגובתה לבקשת הנתבעת לדחייה על הסף, ציינה את מספרי התיקים אותם ניהלה בעבר כנגד הנתבעת בלשכת ההוצאה לפועל, ואשר נפתחו לשיטתה לגביית המחאות אשר מסרה הנתבעת לתובעת לשם סילוק חובותיה נשוא תובענה זו, ומספרם - 12-05640-02-2 ו- 12-05583-02-0. לשיטת התובעת תקופת ניהולם של התיקים האמורים, קרי ממועד פתיחתם ועד למועד סגירתם על פי הוראת השעה, עוצרת את מנין המועדים, בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק ההתיישנות.

אציין כי למעט אזכורם בתגובה לא צורף כל מסמך בעניינם, ולא הוצגו לעיוני העתק מבקשות הביצוע/ העתק מן ההמחאות נשוא התובענות ו/או כל תיעוד של ההחלטות ו/או האירועים אשר אירעו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל בתיקים האמורים.

בחינת מספרי תיקים אלו מביאה למסקנה שהתובענות הוגשו עובר למועד התגבשות עילת התביעה המונחת בפניי, שכן מספרי התיקים מלמדים על עצמם כי אלו נפתחו בשנת 2002.

כאמור, לשיטת התובעת, כעולה מהרשומות המוסדיות אשר צורפו לכתב התביעה, החוב נשוא תיק זה נוצר בשנת 2004.

הנה כי כן, ניכר כי אף לו היה ממש בטענת התובעת בדבר הפסקת מרוץ ההתיישנות מכח פתיחת תיקי תובענות שטריות בלשכת ההוצאה לפועל, הרי שהחוב נשוא תיקי ההוצאה לפועל נוצר עובר לשנת 2004, קרי עובר למועד היווצרותו של החוב הנתבע כאן, ולמעשה מדובר לכאורה בשתי עילות תביעה שונות אשר מתייחסות למועדים שונים.

למעלה מן הצורך אציין כי אף לו היה החוב נשוא תיקי ההוצאה לפועל זהה לחוב נשוא התובענה שבפניי, גם אז ספק בעיניי האם ניתן לראות בעצם פתיחת תיקי ההוצאה לפועל האמורים משום "תובענה" לצורך ההגדרות שבחוק ההתיישנות, אם לא הומצאה במסגרת אותם תיקים אזהרת ההוצאה לפועל (כפי שניתן אולי להבין מטענות התובעת בדבר העדר יכולת לאתר את הנתבעת שם), ובמקרה בו תיקים אלו נסגרו מכח הוראת השעה האמורה.

כך או אחרת, איני נדרשת לסוגיה, נוכח העדר זהות בין עילות התובענה האמורות, ומכל האמור אני קובעת כי התובענה נשוא התיק שבפניי התיישנה, וכי יש להורות על דחייתה מטעם זה.

אני מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת בסך של 1,000 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

המזכירות תעביר פסק דיני זה לצדדים, ואלו יעבירוהו ללשכת ההוצאה לפועל, לשם סגירת התיק שם.

ניתן היום,  כ' שבט תשע"ג, 31 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: